<h1>פסקי או"ז סימן קמ"ט</h1>
<h2>דף ס:</h2>
גוי שיש לו מלוה בעלמא על ישראל, ויינו של ישראל בידו, ויש לו לישראל מפתח או חותם, ההוא חמרא שרי. וכגון בעיר שישראל וגוים דרים בה. אבל אם יש לו מלוה על אותו יין שעשאו אפותיקי, אע"ג שיש לישראל מפתח או חותם, חמרא אסיר. וכן הדין אם נמצא אצל הבור בבית ישראל, כך בקרוב שיוכל ליגע בו בתוך פישוט ידיו, ויש לו מלוה על אותו יין, אסור אע"ג דאיכא מפתח או חותם. ואם אין לו מלוה עליו שרי אע"ג דליכא מפתח ולא חותם. אבל אינו יכול ליגע בתוך פישוט ידיו ורגליו אע"ג דאית ליה מלוה ולא מירתת ואינו נתפס עליו כגנב שרי.
